‏קֹהֶלֶת‏‎‎‎ 3

Мегилат Коэлет - Екклесиаст 3

1 לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל ־ חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָֽיִם ס ׃

2 עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת עֵת לָטַעַת וְעֵת לַעֲקוֹר נָטֽוּעַ ׃

3 עֵת לַהֲרוֹג וְעֵת לִרְפּוֹא עֵת לִפְרוֹץ וְעֵת לִבְנֽוֹת ׃

4 עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק עֵת סְפוֹד וְעֵת רְקֽוֹד ׃

5 עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים עֵת לַחֲבוֹק וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּֽק ׃

6 עֵת לְבַקֵּשׁ וְעֵת לְאַבֵּד עֵת לִשְׁמוֹר וְעֵת לְהַשְׁלִֽיךְ ׃

7 עֵת לִקְרוֹעַ וְעֵת לִתְפּוֹר עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּֽר ׃

8 עֵת לֶֽאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלֽוֹם ס ׃

9 מַה ־ יִּתְרוֹן הָֽעוֹשֶׂה בַּאֲשֶׁר הוּא עָמֵֽל ׃

10 רָאִיתִי אֶת ־ הָֽעִנְיָן אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לִבְנֵי הָאָדָם לַעֲנוֹת ׃ בּֽוֹ

11 אֶת ־ הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ גַּם אֶת ־ הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא ־ יִמְצָא הָאָדָם אֶת ־ הַֽמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר ־ עָשָׂה הָאֱלֹהִים מֵרֹאשׁ וְעַד ־ סֽוֹף ׃

12 יָדַעְתִּי כִּי אֵין טוֹב בָּם כִּי אִם ־ לִשְׂמוֹחַ וְלַעֲשׂוֹת טוֹב בְּחַיָּֽיו ׃

13 וְגַם כָּל ־ הָאָדָם שֶׁיֹּאכַל וְשָׁתָה וְרָאָה טוֹב בְּכָל ־ עֲמָלוֹ מַתַּת אֱלֹהִים הִֽיא ׃

14 יָדַעְתִּי כִּי כָּל ־ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָאֱלֹהִים הוּא יִהְיֶה לְעוֹלָם עָלָיו אֵין לְהוֹסִיף וּמִמֶּנּוּ אֵין לִגְרֹעַ וְהָאֱלֹהִים עָשָׂה שֶׁיִּֽרְאוּ מִלְּפָנָֽיו ׃

15 מַה ־ שֶּֽׁהָיָה כְּבָר הוּא וַאֲשֶׁר לִהְיוֹת כְּבָר הָיָה וְהָאֱלֹהִים יְבַקֵּשׁ אֶת ־ נִרְדָּֽף ׃

16 וְעוֹד רָאִיתִי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ מְקוֹם הַמִּשְׁפָּט שָׁמָּה הָרֶשַׁע וּמְקוֹם הַצֶּדֶק שָׁמָּה הָרָֽשַׁע ׃

17 אָמַרְתִּֽי אֲנִי בְּלִבִּי אֶת ־ הַצַּדִּיק וְאֶת ־ הָרָשָׁע יִשְׁפֹּט הָאֱלֹהִים כִּי ־ עֵת לְכָל ־ חֵפֶץ וְעַל כָּל ־ הַֽמַּעֲשֶׂה שָֽׁם ׃

18 אָמַרְתִּֽי אֲנִי בְּלִבִּי עַל ־ דִּבְרַת בְּנֵי הָאָדָם לְבָרָם הָאֱלֹהִים וְלִרְאוֹת שְׁהֶם ־ בְּהֵמָה הֵמָּה לָהֶֽם ׃

19 כִּי מִקְרֶה בְֽנֵי ־ הָאָדָם וּמִקְרֶה הַבְּהֵמָה וּמִקְרֶה אֶחָד לָהֶם כְּמוֹת זֶה כֵּן מוֹת זֶה וְרוּחַ אֶחָד לַכֹּל וּמוֹתַר הָאָדָם מִן ־ הַבְּהֵמָה אָיִן כִּי הַכֹּל הָֽבֶל ׃

20 הַכֹּל הוֹלֵךְ אֶל ־ מָקוֹם אֶחָד הַכֹּל הָיָה מִן ־ הֶֽעָפָר וְהַכֹּל שָׁב אֶל ־ הֶעָפָֽר ׃

21 מִי יוֹדֵעַ רוּחַ בְּנֵי הָאָדָם הָעֹלָה הִיא לְמָעְלָה וְרוּחַ הַבְּהֵמָה הַיֹּרֶדֶת הִיא לְמַטָּה לָאָֽרֶץ ׃

22 וְרָאִיתִי כִּי אֵין טוֹב מֵאֲשֶׁר יִשְׂמַח הָאָדָם בְּֽמַעֲשָׂיו כִּי ־ הוּא חֶלְקוֹ כִּי מִי יְבִיאֶנּוּ לִרְאוֹת בְּמֶה שֶׁיִּהְיֶה אַחֲרָֽיו ׃